כשקללה הופכת לברכה: הכל זה לטובה גם אם זה נראה עכשיו אחרת 

הכל זה לטובה גם אם זה נראה עכשיו אחרת...

אנשים מגיבים באופנים שונים בתקופות שלא הכל דבש והחיים מגישים להם דווקא לימונים חמוצים. חלק מרגישים משותקים, מיואשים או מחוסרי שליטה, מה שמקטין את סכוייהם לשנות את המצב ומגביר את סכוייהם להתקע בו ולחוש מדוכאים. אחרים נקלעים לפחדים וחרדות אשר משפיעים לרעה על יכולת התפקוד שלהם ובכך מגבילים את סכוייהם להחלץ בהצלחה מהמצב אליו נקלעו. אולם, קיימים גם אנשים אשר רואים בתקופת משבר דלת לצמיחה ומתבוננים בקושי אותו הם חווים כהזדמנות להתפתחות אישית. התפיסה הזו אינה משנה את הנסיבות או את הלך השוק אך משפיעה מאוד לטובה על יכולתם להתמודד עם המצב הקיים ולשנות את השלכותיו על חייהם.

כדי להמחיש את דבריי אפתח באגדת עם עתיקה המלווה במוסר השכל הקשור בענייננו.

מורה רוחני זקן ותלמידו הצעיר יצאו למסע בעולם במטרה ללמוד את רזי החיים. הם הגיעו לכפר קטן ובו בתים מוזנחים ואפורים. עצר המורה הזקן בפתחו של אחד הבתים, דפק על דלתו  בכדי לבקש מחסה ומעט מזון. את הדלת פתח איש קשה יום לבוש בלויי סחבות שהזמין את המורה ותלמידו להתארח בביתו.  בבית התרוצצו חמישה ילדים יחפים ובמטבח עמלה וטרחה אישה שדופה על הכנת ארוחת הערב. השולחן היה דל אך כלל לחם, גבינה, חלב וצלחת ועליה עגבניות ובצל חתוכים לרצועות. המורה ותלמידו שהוזמנו להצטרף לארוחה שאלו בנימוס ממה מתפרנסת המשפחה. בעל הבית השיב כי למשפחה פרה טובה אשר מספקת להם חלב. את החלב אני לוקח לעיר השכנה ומחליף במוצרי מזון אחרים. מהחלב שנשאר מכינה אשתי גבינה ויוגורט וכך אנו חיים. בלילה פנה התלמיד למורו ואמר: "רחמי נכמרים על משפחה עניה זו החיה בדוחק כה רב". תגובתו של המורה החכם הדהימה את תלמידו. "צא והרוג את הפרה". התלמיד נחרד למשמע אוזניו אך לא התווכח וציית לפקודתו של מורו. הוא יצא את מיטתו אל חשכת הליל ודרדר את הפרה לתהום שם מצאה הפרה את מותה. עם שחר המשיכו התלמיד ומורו בדרכם.  

חלפו להן מספר שנים והתלמיד הצעיר (שבגר מאז) אשר התייסר ברגשי אשמה כבדים מאז המקרה החליט לחזור אל הכפר ולעשות כל שביכולתו לפצות את המשפחה המסכנה ממנה גזל את מקור פרנסתה היחידי.

כשהגיע לכפר חפש את הבית בו הוא ומורו השתכנו בעת מסעם. במקום הביקתה העלובה שזכר מצא הוא בית לבנים נאה עם גינת ירק מטופחת, רפת ובה מספר פרות ולול תרנגולות. התעצב מאוד התלמיד המיוסר אשר הניח כי בעקבות מות הפרה המשפחה העניה אשר בעבר גרה בבית ירדה לגמרי מנכסיה ונאלצה למכור את הבית ולגור ברחוב. בכל זאת החליט הוא לדפוק על דלת הבית בכדי לברר מה עלה בגורלה של המשפחה האומללה וכיצד יוכל למצוא אותם. את הדלת פתח לפניו עלם צעיר אשר הזמינו להיכנס פנימה ורץ לקרוא לאביו. התלמיד ספר למארחו כי לפני שנים רבות ביקר במקום וכעת מחפש הוא את המשפחה הטובה אשר ארחה אותו. באותו הרגע נכנסה אישה לחדר ובידה מגש עם תה ועוגיות. מראה היה מוכר. לפתע הבחין התלמיד כי האיש והאישה שלמולו הינם אותם אנשים קשיי יום אצלם התארחו הוא ומורו לפני שנים רבות.  אך כיצד זה יתכן? תהה. התשובה לא איחרה לבוא. בעל הבית הסביר שממש לאחר שהמורה ותלמידו עזבו את ביתם נהרגה הפרה אשר הביאה את פרנסתם. בתחילה ראו במותה טרגדיה נוראה וחשו אבודים וחסרי אונים. אולם די במהרה הבינו בעל הבית ואישתו שאם לא יעשו מעשה ירעבו. המצב הכתיב שינוי ובעל הבית ואישתו נרתמו למשימה. בעל הבית יצא לעיר השכנה ומצא עבודה כשוליה של נגר. אישתו עמלה בלילות על תפירתם של בגדי ילדים מסדינים ווילונות ישניםאותם שלחה עם בעלה למכירה בעיר השכנה. תוך זמן קצר הפכו הבגדים שתפרה למאוד מבוקשים ואשת בעל הבית החלה לקנות בדים ולייצר עוד ועוד מאופנתה הייחודית. בו בזמן רכש בעלה מיומניות מקצועיות בתחום הנגרות ולימים פתח נגריה בעיירת מגוריהם.  האם לימדה את בנותיה את מלאכת התפירה והאב לימד את בניו את מלאכת הנגרות. כולם עבדו בשיתוף פעולה ואהבה רבה למען מטרה כלכלית משותפת אחת והצליחו לא רק לשרוד כפי שעשו בימי הפרה אלא אף לחיות בשפע ושגשוג. רק אז הבין התלמיד החכם את הוראתו המוזרה של מורו הזקן שהרי באופן פרדוקסלי בהורגו את הפרה העניק הוא מתנה לבני הבית בו התארחו. אובדן הפרה כמקור פרנסתם קרב בין בני הבית ואילץ אותם לסמוך על עצמם ולפתח יצירתיות במציאת מקור פרנסה חדש. ומעז יצא מתוק.

 לכל אחד מאיתנו הפרה שלו. לכל אחד מאיתנו שליטה חלקית בלבד על קיומה.

אז מבלי להיכנס לניתוח המצב הנוכחי מנקודת מבט כלכלית ומבלי להמעיט או להתכחש לעוצמת הקושי הצפוי עקב הגזרות הכלכליות שבפתח, בואו ונעיף מבט גם ובעיקר אל היתרונות והרווחים הטמונים בחובה של תקופה כלכלית לא קלה ונבחן את הערך המוסף של תקופה זו להתפתחותו של הקולקטיב האנושי ולצמיחתנו האישית כאינדיבידואלים.

אז מהן ההשלכות החיוביות של מיתון ומה מתנותיו?

1. בעוד שבתקופות שפע כלכלי אנו נוטים להיות מסופקים במישור העסקי או הכלכלי, לעתים קרובות  אפיקים אחרים בחיינו חווים מיתון. למרות שחשבון הבנק שלנו בפלוס, מצרך חשוב אחר הינו בדרך כלל בגרעון- זמן!!! פחות זמן עם האישה והילדים, פחות זמן לבלות, פחות זמן לעסוק בתחביבים או בפעילויות התנדבות.

2. בתקופת מיתון ישנה מוטיבציה מוגברת ליצירתיות ופיתוח כישורים חדשים. לדוגמה מוגברת היצירתיות במציאת מקורות הכנסה, בהגעה לפתרונות מעשיים ובניצול משאבים קיימים. רבים לומדים מקצוע חדש, כיצד לתקן תקלות בבית, דרכים חדשות וזולות להעסיק את הילדים ויש כאלו שאפילו מעזים להרים פרוייקטים או להגשים חלומות שלפני כן לא היה להם זמן או מספיק מוטיבציה לעסוק בהם.

3. האילוצים הכלכליים לעתים אף מקרבים אותנו לאנשים בחיינו בהם אנו נעזרים לתמיכה באפיקים שונים. זוהי תקופה טובה לבנות חברויות עמוקות או לגלות מי החברים האמיתיים שלך. חברים ובני משפחה נעזרים זה בזה בשמירה על הילדים, שיפוצים או תיקונים בבית, השאלת חפצים ומתן משחקים ובגדים זה לזה.

4. תקופת מיתון טומנת בחובה הזדמנויות רבות לנתינה: נתינה למשפחתך, לחבריך ושכניך ונתינה במובן הרחב יותר לאנושות כולה ולכדור הארץ עליו אנו חיים. במישרין ובעקיפין אתה גם כן יוצא מורווח.

5. תקופה של מיתון היא תקופה המעודדת פיתוחן של מידות טובות: צניעות, נתינה לזולת, חברות, שמירה על הסביבה, הוקרת תודה, הסתפקות במועט ועוד... לי זה נשמע כמו אחלה תקופה לחיות בה.

לסיכום, תקופה של מיתון אוצרת בחובה הזדמנויות רבות לשינוי וצמיחה ומאלצת אותנו לזוז מאזור הנוחות שלנו. למרות שברגע הראשון אנחנו חווים קושי ברוב המקרים השינוי מביא לחיינו מתנות יקרות ומבורכות. אז בפעם הבאה שהשינוי דופק לכם בדלת אל תפחדו ממנו. תפתחו את הדלת לרווחה ותהנו מההרפתקאה החדשה שהוא מזמן לכם.